מדיניות מוניטרית בייעוץ פיננסי
מטפלת במשתנים העשויים להשפיע על המשק מבחינה כספית בלבד וקשורה לכמות הכסף, שערי החליפין ושערי הריבית.
מדיניות מוניטרית תפקידה להבטיח מדיניות מוניטרית תקינה כדי להגן על הכלכלה במונחי תוצר והיא חלק מהתחום הפיננסי.
ניקח לדוגמא את שערי הריבית.
במידה ובנק ישראל יעלה את שער הריבית הבסיסי במשק, שערי הריבית הבנקאיים והמוסדיים יעלו, ההשקעות יקטנו, הצריכה תקטן ושיעור החיסכון מההכנסה הפנויה יעלה.
כלומר, במידה ושערי הריבית יעלו, אנו צפויים להשפעה מרסנת על הפעילות הכלכלית המשקית.
מצד שני ובמקביל, במידה והממשלה נוקטת במדיניות פיסקלית מרחיבה מבחינת תקציבי ההשקעות במשק הן בתשתיות והן בעידוד הכלכלה, עשויה להיות להם השפעה מרחיבה ולא מרסנת כך שתיאום אופטימלי בין המדיניות המוניטרית למדיניות הפיסקלית היא עניין מכריע בריסון מגמות לא רצויות ועידוד מגמות רצויות.
נשאלת השאלה מדוע הקורא צריך להבין את ההבדל בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית.
הסיבה היא שזוהי דוגמא להבדל שבין ייעוץ פיננסי לשאר תחומי הייעוץ כגון יעוץ כלכלי, עסקי אסטרטגי וכדומה העוסקים במשתנים ראליים
לכן, התחום הפיננסי מטפל בעניינים מוניטריים ואילו תחומים רבים מטופלים באופן ראלי כאשר העניין הכספי מבחינתם הוא לשם המדידה בלבד.
יועצים פיננסיים בתחום העסקי עוסקים בעניין הכספי בדומה למדיניות המוניטרית הממשלתית אם כי בתחומים רבים אחרים מלבד אלו המטופלים ברמה הממשלתית-ציבורית.
