רקע

בחודשים ובשנים האחרונות בפרט, אנו עדים לתמורות מהותיות במיסוי הנדל"ן במשק. לעצם השינוי או חוסר היציבות שבמדיניות המיסוי ישנה חשיבות מכרעת הרבה מעבר משיעורי המס עצמם. כדי להבין את המשמעות של מיסוי, נדרש להבין מדוע ממסים את אזרחי המדינה. ישנם שירותים שאינם תלויים ברצון הפרט מאחר ופרטים הינם אינטרסנטיים. לדוגמא: שירותים בתחומי הביטחון, התשתיות והתחבורה, תיקון מפגעים ציבוריים, מתקנים ציבוריים וכדומה. במקומות בהם אין לצפות שפרטיים ישלמו את ההוצאה, נדרשת ישות ציבורית על מנת להייטיב עם כלל הציבור. לפיכך מיסוי הוא עניין מהותי שיש לו חשיבות עליונה.

התנהגות הפרט הכלכלי

כפי שטענו לעייל, פרטים הינם אינטרסנטיים וסדרי העדיפויות שלהם שונים מסדר העדיפות הציבורי של כלל האזרחים. אזרחים בוחרים בממשלה שתקבע תקציב כך שמוצרים ושירותים ציבוריים יסופקו ועלותם תתחלק ביניהם

כעיקרון פרטים מנהלים את חייהם תוך תכנון קדימה. באופן כזה אם נטיל מס על טיול בגינה ציבורית, סביר יהיה להניח כי כמות המטיילים בגינה תפחת. כנ"ל אם נעלה את מס הרכישה על בתים, סביר להניח כי פחות בתים יירכשו. כלומר פרטים יכולים לצפות את התנהגות הרשות ולפעול בהתאם ולהגיע לשיווי משקל חדש. הם חושבים בעיקר על תקציבם האישי ואת ההשפעות שיהיו למיסוי ולא באמת חשוב להם מה יקרה עם שאר הדברים אלא אם זה משפיע עליהם ישירות ובאופן מיידי.

נשאלת השאלה מה קורה כשהמצב אינו ברור ולא ניתן לצפות או לתכנן קדימה. בדרך כלל יש קיפאון בהמתנה לקו ברור ומנחה שיאפשר לפעול כנגדו ולמצוא שיווי משקל חדש. כל עוד אין מדיניות מיסוי ברורה, קיימת האטה ולא חשוב עד כמה המשק היה פעיל לפני כן. תהליכים הסתיימו כל עוד הם מעוגנים בחוזים אך לאחר מכן יורגש קיפאון גם במוצרי השקעה המיועדים לפיתוח המשק. דעתי היא כי עצם חוסר הבהירות והיציבות שבקביעת מדיניות מיסוי, היא גורם מעכב את הכלכלה ולאוו דווקא שיעור המס עצמו וגישה זו תואמת למשתנים כלכליים נוספים.

מה קורה בישראל?

ישראל חוותה בשנים האחרונות פריצת דרך משמעותית מבחינת ההשקעות בה. משקיעים קנו דירות והזרימו כספים למשק, חברות נרכשו ופיתוח התשתיות הוא בשיאו. מצד שני קובעי המדיניות יצרו חוסר ודאות וחוסר יציבות בתחום הנדל"ן באמצעות שינוי חוקי מס השבח, רכישה ומיסוי שוטף כך שהשקעות בתחום הנדל"ן מצטמצמות.

ההשלכות הן שקיים קיפאון בשוק הנדל"ן במרכזי ערים בו לבעלי דירות לא כדאי למכור נכסים, פחתו ההשקעות במשק הישראלי וצפויה האטה משמעותית של הכלכלה בשנים הבאות, ירידת התוצר והקטנת הצריכה השוטפת וכגלגל קסמים המצב יורע.

הפתרון

פיתוח תשתיות ומקומות תעסוקה היא לב ליבו של העניין. ככל שהרשויות ישכילו לפתור את מצוקת הדיור באמצעות סבסוד גבוה, יפתחו תשתיות תעסוקתיות, תיפתר מצוקת הדיור והכלכלה לא תואט.

יש לזכור כי ביעור השחיתות משמעותי להצלחה. כל עוד פוגעים ללא הפסק במשקיעים, הכלכלה תואט ואנו צפויים לחוות את פירות הביאושים של מדיניות זו בשנים הבאות.

כמו כן יש לזכור: קובעי המדיניות מתנהלים על סמך ניסיון העבר, מגמות העבר אך ללא יכולת משמעותית לבחון השפעות של מדיניות לא יציבה ובהירה מאחר והיא לכאורה לא מדידה.

במצבים בלתי פתירים לכאורה פרטים אינם מסוגלים לקבל החלטות לטובתם ולשנות את רוע הגזרה וכך נכנס המשק להאטה ומיתון. פירות הביאושים של מדיניות העבר של ממשלת ישראל באו בשנים האחרונות לידי ביטוי בעליית מחירי הנדל"ן מאחר ומדיניות המיסוי והרגולציה בשוק ההון יצרו תסבוכת שפגעה במשקיעים. להזכיר גם את הסיבות למלחמה באינפלציה בשנות ה – 80 מאחר ומעבר לחוסר הודאות של המחירים, הושקעו משאבים רבים בחישוב המחירים התנודתיים כך שהחלק היצרני בתוצר נפגע משמעותית. כשמשהו לא ברור הולכים לדבר מוחשי וברור כמו דירות. זוהי רק דוגמא לכך ומלחמה עבור כל סיבה שהיא ובאופן שגוי, תחריף את הבעייה ותשליך לתחומים נוספים.